ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון ההיסטורי המרכזי של צה"ל ושל משרד הביטחון, ומשמש גם כמגנזה לצה"ל ולמערכת הביטחון. הארכיון הוא מאגר מידע ייחודי ומרכזי בנושא הפעילות הביטחונית-צבאית של מדינת ישראל, ומהווה את אחד המרכיבים החשובים בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית של החברה בישראל.

מלחמת ששת הימים

עדותו של אלוף פיקוד דרום- ישעיהו גביש ודבריו בכנס סיכום המלחמה

עמ' 1-4

דיון במטכ"ל על רמת האיום של ההתקפות בדרום ואיך לנהוג לגביהן. מתוארים שיקולים של העברת כוחות והצורך בגיוס נוסף.

עמ' 5-6

תוצאות החלטת הדיון במטכ"ל בשטח עצמו- טפטופים של גיוסים והורדת כוחות ללא תכנית ממשית. הסבר קצר על הוצאת האו"ם.

הסבר תכניות התקפת נגד.

תיאור התכנית שיזם צה"ל למתקפה בסיני וניצחון הצבא המצרי. (היו 2 תכניות שונות)

עמ' 7

כשלי התכניות שהוצעו בעמודים הקודמים לכיבוש סיני- "אני מוכרח לומר כי התוכניות האלו, למרות זה שאושרו עקרונית, לא היה להם כיסוי באמצעים... לא היה מאיפה לקחת את כל האמצעים האלה, ולכן למהלך הזה היה סימן שאלה גדול כל הזמן"

עמ' 8

 הסבר על התכנית שהייתה, לטענתו, הצעה של הרמטכ"ל של רצועת עזה תמורת שארם א-שך: "הייתה לנו הרגשה של ביזיון צה"ל. הייתה לנו הרגשה כי לא מאמינים בכוחו של צה"ל. הייתה לנו הרגשה כי לא מאמינים בכוחו של צה"ל שבסה"כ המצב הוא כזה, שאין לנו כוח להתפרץ, לכבוש ולהשמיד וכל מה שאפשר לעשות, זו פעולת תגמול מוגבלת, שאם כתוצאה ממנה הצבא המצרי יגרר להתקפה, יהיה טוב מאוד, כי אנו יושבים בהגנה ונכה אותו חזק".

מובעת התנגדותו של גביש להצעה.

עמ' 9-10

מובעת פשרה האומרת שזו לא רק הרצועה אלה גם התקדמות לעבר אל-עריש. תיאור הפגיש בין גביש לעוזר בו מסביר גביש את התנגדותו גם למהלך הזה, ואיך ניתן לצאת לפעולה רצינית ולעמוד בזמנים. עוזר אינו מסכים לראיון ונותן פקודה לצאת לפעולה ללא ידיעת הרמטכ"ל / שר הביטחון (יודעים בדיעבד). בבוקר מבטלים את כל הפעולה כי אין אישור.

עמ' 11-12

גביש מתאר שדיבר עם רבין יום למחרת ונודע לו כי רבין לא ידע דבר מכל הפקודות האלה. "זה לא היה פשוט להזיז את כל הגייסות בלילה אחד, רק בגלל שיגעון של מישהו. גם לא היו נתונים לבצע את זה. זה היה סתם". יומיים אחרי יש דיון עם משה דיין ומובעות עמדותיו לגבי התוכניות והמלחמה.

רבין מבריא וחוזר. עושים הערכת מצב חדשה והולכים גם על הציר הצפוני כי לא היה טעם ללכת בציר הדרומי כשדיביזיה 4 כבר בפנים.

עמ' 13-14

הוויכוח על העיתוי של הפעולות האם לתקוף עם שעת ה-"ש" של חיל האוויר או להמתין להשגת עליונות אווירית- הסיכום היה שממתינים עד 14:00- ללא התייעצות עם חיל האוויר.

עמ' 15-17

הצגת התוכנית לרמטכ"ל והדיון על התכניות. חיים בר-לב משנה את התכנית באומרו כי הציר העיקרי הוא הצפוני ולכן יש לתגבר אותו יותר בניגוד לתוכנית. התכונית מתקבלת לדעתו של בר-לב. דיונים נוספים על מועד ההתקפה.

עמ' 18-19

סיכום: "תבצעו את זה! יש לכם 72 שעות! מה יקרה הלאה?- נחיה ונראה!" מסופר על פקודה שנתן חקה לגביש לכבוש את התעלה בניגוד לדעת משה דיין.

עמ' 20-22

דיון בין גביש לסא"ל איילון לגבי המשתמע מדבריו- האם לא היה צריך לכבוש את הרצועה או האם העיתוי היה כושל. התלבטות היכן תעבוד יחידת 520. דיון לגבי זמן הפעולה שניתן למבצע.

עמ' 23-25

דיון על הפעולה להגנת אילת ומצפה מון. ומי יפקד עליהם (יוש או אביב). ביטול מפקדת "אבוקה".

הסבר על החששות לגבי מתקפה באילת. (המצרים אוספים מידע מודיעיני מבדואים ומציבים כוחות באזור).

עמ' 26-27

"כיום ידוע שבעניין שזלי הייתה לנו טעות. אני חשבתי כי לשזלי יש 120-130 טנקים. האמת, שהיו לו 40 טנקים וזה היה השוני. אילו היינו יודעים ששזלי יש לו רק גד' סטלינים זה לא היה דבר רציני. אבל אז ידענו כי שזלי הולך עם 4-5 גדודי טנקים ועוד 4 גדודי קומנדו. כלומר, זהו כוח שיכול גם לצנוח, גם לנחות עם הליקופטרים ויש לו גם שריון. בסיכום, אני התייחסתי לזה כאיום רציני".

עמ' 28

תיאור זמן התארגנות דיביזיה 7 המחשבה לתקוף בזמן נק' התורפה ושינוי התוכנית ולבסוף- סיכום: "אילו היינו תוקפים אותה שבוע ימים קודם- זה היה משחק ילדים".

עמ' 29-50

גביש מתאר את הביצוע ואת ניהול הקרב. סיכום- "אני כולל בשלב הראשון את ביר-לחפן, אבו-עגילה ואת ישכה לפני ג'בל-ליבני. החלק השני במלחמה הוא קרב השריון הגדול והחלק השלישי- קרב ההתקדמות לתעלה".

  • {{slideCollection.image1.MODExhImgDesc}}
  • {{slideCollection.image2.MODExhImgDesc}}
  • {{slideCollection.image3.MODExhImgDesc}}
  • {{slideCollection.image4.MODExhImgDesc}}

סרטונים

ללובי התערוכות