הארכיון לתולדות 'ההגנה' פועל במסגרת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. הארכיון הוקם בשנות החמישים של המאה העשרים והתבסס תחילה בעיקר על תיעוד שנאסף לצורך כתיבת ספר תולדות ההגנה (כרכים א-ג, 1972-1954).

דף שני

יעקב כהן, מן הפלמ"חניקים בל"ה, הותיר אחריו יומן אישי שהחל בכתיבתו בילדותו. היומן, המתפרס על פני חמש מחברות, שמור בארכיון לתולדות 'ההגנה', ובתערוכה זו יוצגו חלק מרשומותיו ואחדים מדפיו, ובאמצעותם תחנות בפרשת חייו הקצרה של כותבו. לפי הביוגרפיה של יעקב בספר יזכֹּר...: פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במלחמת-הקוממיות בישראל (ישראל: ממשלת ישראל – משרד הביטחון, 1955) הוא נולד בברלין ב-1924. כשהיה בן שנתיים היגרו הוריו לצרפת והתגוררו בפריס. בהיותו בן עשר עלתה המשפחה לארץ-ישראל והשתקעה בתל אביב. לאחר סיום לימודיו התיכוניים בגימנסיה 'בלפור' בעירו, שירת יעקב שנתיים בפלמ"ח והיה חבר בהכשרה מגויסת בקיבוץ דפנה. אחר כך למד היסטוריה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 'משאת נפשו היתה המדע', נכתב בביוגרפיה. לצד לימודיו האקדמיים שימש מדריך במוסד הילדים 'בית חנה' בעיר. 'בעבודה כמדריך גילה כשרונות פדגוגיים ויחס לבבי לילדים היתומים העולים, וידע להחזיר להם את האמונה באדם'.

2.jpg 
יעקב כהן

יעקב החל לכתוב את יומנו בינואר 1933, בטרם מלאו לו תשע. הרשומה האחרונה ביומן, במחברת החמישית שלו, היא מיום ראשון, 11 בינואר 1948, חמישה ימים לפני שנפל בקרב. עשרות העמודים הראשונים ביומן כתובים בגרמנית ובצרפתית לסירוגין – יום בגרמנית ויום בצרפתית. באחדות מן הרשומות משולבים גם מילים, צירופים ומשפטים בעברית.

3.jpg 
שער המחברת הראשונה של היומן

הרשומה הראשונה לאחר עליית המשפחה לארץ, מינואר 1935, כתובה עדיין בגרמנית. יעקב מסר בה כי הוא 'מאושר' בתל אביב וכי הנסיעה לארץ הייתה 'נפלאה'. הרשומה הבאה, מיוני 1935, כבר נכתבה בעברית, ואף כי בהמשך שולבו רשומות אחדות בלעז – בגרמנית, בצרפתית ואף באנגלית – במהרה נכתב היומן בעברית בלבד.

4.jpg 
הרשומה הראשונה ביומן שנכתבה בארץ, עדיין בגרמנית

ברשומה מיוני 1935 כתב יעקב כי 'לפני ארבעה חדשים התחלתי ללכת לבית-הספר בתל-אביב – רחוב אלנבי 113 בגמנסיה חינוּך. אני במחלקה הראשונה (כיתה ה'). אני לומד שמה טוב מאד. עכשיו עוד מאת [מעט] יש לנו חופש ואני אקבל את התעודות'. בהמשך מנה את שמות חבריו מבין ילדי הכיתה ואת שמות מוריו. 'אני שמח להיות בארץ', ציין, והוסיף כי 'דומה לי שתל-אביב עיר הכי יפה שראיתי'. לצד הרשומה שרטט את 'חלק הצפון וראש תל-אביב'.

5.jpg 
מתוך המחברת הראשונה של היומן: תרשים 'חלק הצפון וראש תל-אביב' (1935)