דף חמישי

כעבור 11 יום, ב-24 במרס, שימשו שלוש מרגמות 'דוד' את כוח קרייתי במבצע 'קֶרַח' נגד יעדים באזור אל-בַּצַה שממערב לאבו כביר, וב-31 בחודש הופעלו ארבע מרגמות במבצע 'מרכז 2' של קרייתי נגד אבו כביר. ערב מבצע 'קרח' העביר מפקד העיר תל אביב וחטיבת קרייתי מיכאל רבינוביץ (בן-גל) לרמטכ"ל 'ההגנה' יעקב דוסטרובסקי (דורי) בקשה כי שמה הרשמי של המרגמה החדשה יהיה 'דוד' וכי יאושר לתל אביב תקן של 16 מרגמות מסוג זה ו-160 פגזים, חמישה כבדים וחמישה קלים לכל מרגמה. הכרת מטכ"ל 'ההגנה' בתועלתה ובנחיצותה של המרגמה באה לידי ביטוי במכתב מאגף האפסנאות (אג"א) לחטיבת קרייתי מ-30 במרס ובו בקשה להגדיל את מספר המרגמות שהזמין אג"א לפני כן מ-12 ל-20, את מספר הפגזים 'הגדולים' (הכבדים) מ-150 ל-250 ואת מספר הפגזים 'הקטנים' (הקלים) באותו שיעור.

אילוסטרציה 11.jpg 
מכתבו של מפקד תל אביב וחטיבת קרייתי מיכאל רבינוביץ (בן-גל) לרמטכ"ל 'ההגנה' יעקב דוסטרובסקי (דורי)

אילוסטרציה 12.jpg 
בקשת אגף אפסנאות במטכ"ל 'ההגנה' ממפקד תל אביב וחטיבת קרייתי להגדלת ההזמנה למרגמות 'דוד' ולפגזים

אין זה ברור מתי החליף כינוי החיבה 'דוידקה' את השם 'דוד' לציון המרגמה. בירושלים, לשם נשלחה מתל אביב מרגמה לדוגמא, שעל בסיסה יוצרו במקום מספר מרגמות נוספות, היא כונתה תחילה 'פרעוש' משום נטייתה ל'קפוץ' כתוצאה מן ההדף בשעת הירי. כדי למנוע או למתֵן את תופעה 'הקפיצה' הונחו הרגמים להניח על בסיס המרגמה שקי חול

אילוסטרציה 13.jpg 
הוראות בטיחות למפקד חוליית מרגמות 'דוד'

מלבד השימוש שנעשה בדוידקה בתל אביב היא שימשה במהלך מלחמת העצמאות גם במקומות אחרים, והופעלה בין היתר בכיבוש חיפה ב-22 באפריל 1948, בכיבוש צפת ב-10-9 במאי, בכיבוש תל בית שאן ב-11 במאי, שבעקבותיו נכנעה העיר בַּיְסַאן (בית שאן) למחרת, ובקרבות בירושלים ובסביבתה.​